הפניה: חיפוש סמנטי - הווה ועתיד

עוד פוסט שלי בעוגיות. קצת מחשבות על חיפוש סמנטי ואופציות המימוש של הרשת הסמנטית.

- סחבק

Blog Day 2008

ככה, דקה לפני שזה נגמר, ושלא תגידו שסחבק לא תומך ביוזמות אינטרנטיות חובקות עולם, הנה הרשימה שלי ליום הבלוגים 2008:

1. שורו הביטו וראו. כמו שהיא כותבת - הרבה טכנולוגיה, קצת רגש, וההיפך.
2. Coding Horror. בגלל האהבה האדירה שלו לעשיה התכנותית. הנה בן אדם שכ"כ אוהב את מה שהוא עושה, שהוא מצליח להדביק בזה גם אחרים. חוץ מזה, הוא גם מעניין.
3. תקריב. סחבק עבדכם הוא גם חובב צילום. בעוונותי לא יצא לי זה זמן רב לצלם (דווקא תירוצים יש מספיק). זה הבלוג שעוזר לי להרגיש שאני עוד איכשהו בעניינים.
4. מחשבות פוליטיות. האמת, יחסית עייפתי מפוליטיקה. אבל במדינה כמו שלנו, אי אפשר שלא יהיה לך איכפת. והנה אחד שנותן עוד נקודת מבט, לא בהכרח אובייקטיבית, אבל מנוסחת היטב, ושונה ממה שאני מקבל מהתקשורת המרכזית, אז זה תמיד מרענן. יותר מזה - זה חשוב.
5. Nodalities. בלוג מסחרי, של חברת Talis, שעוסק באופן בלעדי בהתפתחויות של הרשת הסמנטית בעולם. הרבה חדשות וסיקורים יחסית מעמיקים, ביחוד לאור העובדה שמדובר בנושאים לא טריוויאלים שמתפתחים במהירות.

- סחבק

התוכן שלי ואני

הנה דיון מעניין שהתעורר לפני כמה ימים בנושא הבעלות על התוכן שמפורסם ע"י בלוגרים וערכו. הטענה הבסיסית של סטיב הדסון ושרה פרז הוא שמכיוון שווקטורי ההפצה של בלוגים הם כ"כ מפותחים (RSS למשל) קשה לעקוב אחריהם ולכן ליצור ערך מותג גבוה לבלוג שלך. ז"א, מהרגע שפרסמתי תוכן כלשהו בבלוג שלי, ובד"כ זה בא עם RSS, יכולים אנשים אחרים לקחת את התוכן הזה ולהשתמש בו ולפרסם אותו. גם אם ישמר הלינק לפוסט המקורי הרי שצריכת התוכן לא נעשית דרך הבלוג שלי באופן ישיר, ולכן יורד ערך המותג של הבלוג שלי.
שרה פרז עוד מרחיבה ואומרת שכל תוכן שאנו יוצרים (וידאו, מוזיקה וכו') הופך למצרך (commodity) ועלינו לדעת להתמודד עם הטרנד הזה - לא להילחם בו אלא לעבוד איתו. הנושא הזה כואב בעיקר לבלוגרים שמרוויחים באופן אקטיבי מהבלוג שלהם (סטייל סקובל וארינגטון ), אבל גם לבלוגרים אחרים.
עד כאן העובדות על קצה המזלג, בשביל הטיעונים המלאים הייתי ממליץ ללכת לקרוא את הפוסטים המקוריים.

באף אחד מהפוסטים המקושרים למעלה, לא ראיתי תשובה מוחצת לבעיה שהועלתה. אני גם לא בטוח שישנה כזו תשובה, חוץ מלהתאמץ ליצור תוכן יותר איכותי שיתבלט מעל ההמון. אין ספק שזו הופכת להיות בעיה קשה יותר, בעיקר בעולם שבו צריכת התוכן הופכת לזולה יותר ויותר. אבל יותר מזה, אני לא לגמרי סגור על הבעיה. ההנחה הבסיסית בדיון הזה היא שעלינו להפיק ערך ממשי ומוחשי מהתוכן שאנו יוצרים, בעוד שהטכנולוגיה הקיימת מפריעה לנו. ז"א, עצם העובדה שקל יותר להפיץ, ולכן לצרוך, את התוכן שאני מפרסם בבלוג גורמת לכך שקשה לי יותר לעקוב אחרי כמות הקוראים שקוראים או עושים שימוש בתוכן שלי. עבור בלוגרים שכותבים לשם פרנסה, גם אם לא מלאה, זו אכן בעיה אמיתית. המודלים הקיימים של ספירת כניסות, קליקים וכו' לא עומדים במבחן המציאות הזו של הפצת התוכן. בלוגרים "מקצועיים" כאלה יצטרכו למצוא כנראה דרכים יותר יצירתיות להפיק ערך מוחשי מהבלוג שלהם, ובמקרה הזה אני נוטה להסכים עם שרה פרז - אין זה הוגן להלין על תעשיית המוזיקה והקולנוע שנאבקת בשיניים כדי לשמר את מנגנוני ההפצה הישנים (ע"ע DRM וכו') ובאותו זמן לבכות על אתרים שמאפשרים לצרוך את התוכן שלנו ולהגיב עליו, שלא דרך הבלוג שלנו.

אבל רובנו לא כאלה.
רובנו היינו רוצים לקבל קרדיט כזה או אחר על יצירותינו, בייחוד אם שחררנו אותן תחת Creative Commons, אבל אנחנו לא מרוויחים או מתפרנסים מהבלוג שאנו כותבים. יש שורה שלמה של תועלות וסיבות לכתיבת בלוג, ורובן לא ממשיות או מוחשיות בצורה שמתרגמת לאיזשהו ערך אמיתי. רובנו כותבים על מנת להשמיע את דברנו, והיינו רוצים שיקראו אותנו, ויגיבו לדברינו, אבל דווקא כאן הייתי נוטה לראות יתרון בהפצה חופשית ככל הניתן של התוכן שאני מפרסם או כותב. גם אם הדיון עצמו לא קורה תחת הגג של הבלוג שלי. גם אם לא כל מי שקורא את מה שאני כותב מגיב דווקא כאן, הערך שאני מחפש לתוכן שלי הוא לא הקרדיט אלא למה שהתוכן אומר לאנשים (בתקווה שהוא מדבר למישהו). דווקא מנגנונים שיפיצו את התוכן שלי, הם מקדמים את המטרה של הבלוג שלי - לאפשר לי להשמיע את דבריי לעולם, בצורה נוחה, בכל דרך הוגנת שניתן. כל עוד אף אחד לא לוקח קרדיט לא הוגן על התוכן שלי, אני לא רואה בעיה שהדברים שאני כותב או מצלם ישמשו במקומות אחרים, בייחוד אם הם תורמים לאיזשהו שיח נרחב יותר או ליצירת תוכן חדש, בתקווה שיהיה גם איכותי. "ערך המותג" שלי, אם ישנו כזה, הוא יותר מאשר סך הכניסות לבלוג שאני כותב.

נכון, קשה יותר לכמת אותו ולהפיק ממנו ערך ממשי כלשהו, בעיקר כספי; אבל ערך הדברים שאני כותב ומפרסם נמדד לדעתי בדברים הרבה פחות מוחשיים כמו התרומה שלי לתוכן בכלל ולשיח הכללי.

- סחבק (תורם תוכן)

הפניה: רשת סמנטית - סקירה טכנולוגית

קצת על הטכנולוגיות העיקריות של הרשת הסמנטית: פוסט שיכול לעניין ופרסמתי בעוגיות.

- סחבק (חוסך לעצמו את הצורך לשכפל טקסט)

Blog Day 2007

קצת באיחור (עזבו תירוצים, אין לי ממש טובים) אבל הנה חמישה בלוגים שסחבק מבקר באופן קבוע (פחות או יותר):

1. Planet RDF - על רשת סמנטית, אבל הרבה יותר על RDF ומה שמסביב. די טכני, אבל עדיין מעניין.
2. Nodalities - קצת יותר על רשת סמנטית. המון המון קישורים ומידע, מאוד עדכני.
3. הרדאר של אוריילי - טכנולוגיה, עסקים, תרבות ומה שבינהם.
4. חומוס להמונים (שכבר הזכרתי) - כי אי אפשר בלי חומוס.
5. בצק אלים - מאז שמצאתי את הפנינה הזאת, המטבח נהיה הרבה יותר ממקום שבו מכינים חומוס.

- סחבק