האינטרנט ואנחנו - יש חדש?

הרבה אנשים מנסים כיום להבין לאיזה כיוון ה"רשת" הולכת. רוב הזמן מתכוונים כמובן להיבט הכספי/יזמי של השאלה. אך גם אם לא נתרכז רק באיך לעשות כסף, קשה להתעלם מהעובדה שרשת האינטרנט, היא הרבה יותר מעוד כלי טכנולוגי. רשת האינטרנט היא תופעה חברתית, כלכלית שמשפיעה על רובנו ברמה כזאת או אחרת. לרוב היא משפיעה עלינו באופן ניכר.
הטכנולוגיה של רשת האינטרנט מאפשרת דינמיקות חברתיות מעניינות - האם הן בהכרח חדשות ולא מוכרות?

בואו ניקח לרגע את שאלת המטה-דאטה שהעליתי בעבר. טכנולוגיות של רשת סמנטית מאפשרות לנו כמתכנתים ואנשי תוכן להגדיר עולם מושגים מסוים - להגדיר אוצר מילים, מחלקות של ישויות, והיחסים בינהן. כמו שכבר הבחנו בעבר, פעילות כזו תועיל לנו באופן ניכר רק אם נפתח מנגנונים שבהם נוכל להסכים על אוצר מילים שכזה. ז"א, אם אני בעל מערכת לניהול מחסן ציוד משרדי, ומשה מנהל רכש של משרד, אז המערכות שלנו יוכלו "לדבר" באופן אוטומטי רק אם הן ישתמשו באותו אוצר מילים. וזה יקרה רק אם אני ומשה נתכנת את אותו אוצר המילים למערכות שלנו.

ז"א, חייב להיכנס כאן מנגנון של השגת הסכמה בין המערכות שלנו - האם הוא יכול להיות אוטומטי?
עושה רושם שבאיזה שיטה שלא נבחר, בסופו של דבר ההחלטה תהיה אנושית (ידועות לנו סכמות שונות של בניית אמון והסכמה, אבל גם הן דורשות בסופו של דבר החלטה אנושית - על מי לסמוך).
ואם ההסכמה על אוצר מילים היא אנושית - כבר עשינו את זה פעם, לא?
האם דינמיקה של הסכמה על אוצר מילים ועולם מושגים תהיה דומה לזו של התפתחות שפה אנושית? מי יודע, אולי נראה בעתיד התפתחות של סכמות שונות, מעין צבירים של אונטולוגיות שקשורים אחד לשני - כמו שיש לנו כיום שפות שונות. אין זה מן הנמנע שאסקימוסי שמחבר אונטולוגיה של מזג אויר יפרט מאוד כשהוא יבוא לתאר שלג - וימנה 300 סוגי ישויות שונות של שלג, בעוד שהאונטולוגיה שחיבר הישראלי, ועוסקת במזג אויר, תגדיר רק ישות אחת כ"שלג".

ואם נסתכל לרגע מה קורה מבחינת עולם התוכן שלנו באינטרנט. רבות דובר על הווב 2.0 ועל מודלים שונים של יצור תוכן (והפקת רווחים ממנו). שיתוף תכנים הוא מושג מאוד פופולרי בשנה-שנתיים האחרונות. אתרים רבים מאפשרים לנו לשתף תוכן ומידע על סמך תוכן של אחרים (בלוגים זו דוגמה טובה). האם אין זו פשוט גירסה מודרנית לאמירה הנודעת על ענקים וכתפיהם ?

הצורה שבה אנו מתקשרים אחד עם השני ברשת אינה שונה במהותה מהצורה שבה תיקשרנו ללא רשת - אותן דינמיקות של החלטות, הבעת דיעה, ותקשורת - דומות מאוד לצורה שבה תיקשרנו והגענו להסכמות גם קודם לכן.
גם האנונימיות עצמה לא מהווה לדעתי הבדל משמעותי: הטעייה והסתרה הן לא תולדה של רשת האינטרנט, לא חסרות דוגמאות הסטוריות (מדויקות או לא) לשימוש בהטעיה והתחזות להשגת מטרות שונות.

אז מה כן שונה? הסקאלה (scale).
הכל הרבה יותר גדול ונרחב באינטרנט. אני יכול להגיע באמצעות אימייל ו VOIP לבן אדם בקצה השני של הגלובוס. ויש לכך משמעות מפני שהרבה מחסומים על התקשורת יורדים ברגע שהטכנולוגיה מאפשרת את זה.
אבל - זה באמת משנה?
בסופו של יום, האם אנחנו יכולים באמת להחליף את המגע האישי וההיכרות פנים אל פנים (אפילו אם זה דרך מצלמת רשת)? הרי כיום ברור לנו שעם כל הטכנולוגיה המתקדמת, אנחנו כבני אדם עוד לא מצאנו תחליף ל"להיות שם" וללחוץ את היד לבן אדם שאיתו אנחנו מתקשרים. תהא מטרת ההתקשרות אשר תהא. כך לדוגמה, אחת הבעיות העיקריות במיקור חוץ (outsourcing) היא בעיית השליטה מרחוק: קשה יותר לעקוב ולקבל תמונת מצב טובה על התקדמות פרויקט שמתבצע במדינה אחרת, לעתים הפרש של חצי יום מאיפה שאתה נמצא.
על הצורך הזה בהיכרות אישית בנויים אתרים דוגמת LinkedIn - ההכרות האישית עדיפה לכולנו על פני אימייל או פרופיל בבלוג, בעיקר כשזה נוגע לקשרים עסקיים.

ז"א, האם הדינמיקות שלנו כחברה גלובלית שונות בהכרח מהדינמיקות שלנו כחברה מקומית מוגבלת בתחום גיאוגרפי?
אם כן - כיצד? ועד כמה?
אם לא - מה נוכל ללמוד מנסיון העבר? האם נוכל להשתמש באותן מנגנונים של העברת ידע, בניית אמון והיכרות כמו שאנחנו מכירים מחיינו הלא-וירטואליים? האם הטכנולוגיה שלנו צריכה להתאים את עצמה בצורה כלשהי כדי שנהיה מסוגלים לאמץ את המנגנונים שאנחנו מכירים?

- סחבק