לא כ"כ ווב 2.0

הסיפור הזה מדגים את אחת הבעיות בתפיסה של ווב 2.0: השיתוף.
אחד מהעקרונות המנחים של אתרים באינטרנט א-לה ווב 2.0 היא שיתוף בין שירותים ומידע (וכבר הזכרתי את זה בעבר ). כאשר העקרון המנחה הוא מסביב למשתמש - נוחות, זכויות על תוכן וכו'.
אז מה קורה כשאתר אחד מבקש לקחת תוכן מאתר אחר?
שימו לב שבמקרה דנן - שיתוף תמונות - התוכן שייך בלעדית למשתמשים, גם לפי ההצהרות של פליקר . אבל הנה מגיע אתר אחר , מתחרה, שמנסה לשאוב את אותו המידע ולמעשה להקל על משתמש את המעבר הפוטנציאלי מפליקר אליהם.
בפליקר לא אהבו את הרעיון, וגם דאגו לומר את זה.
וכאן מתעוררת השאלה, שיתוף שיתוף, אבל עד מתי?
מצד אחד, למה שפליקר יעבדו כדי לתמוך בהעברת משתמשים לאתר מתחרה?
מצד שני, התוכן שייך למשתמשים, וכנראה שפתיחות תוכל רק להועיל לפליקר בטווח הארוך, גם מבחינה עסקית (כפי שסבורים גם החבר'ה פה ).

כמו שגם הוזכר בתשובות, יש כאן קונפליקט לא פשוט בין בנית קהילה לבין מודל עסקי מצליח - האם האתרים והשירותים הנ"ל יתנו את הדגש על הקהילה או על הרווח. ומה קורה כששני האינטרסים מתנגשים?
אולי התשובה נמצאת בהדדיות - אני אפתח את הממשק שלי אליך בתנאי שאתה תעשה את אותו הדבר (אני יודע, ישנם הקשרים שבהם המשפט האחרון לא נשמע טוב כ"כ - תתעלמו).
אבל גם אם ננקוט בגישה הוגנת והדדית, התחרות עדיין עומדת בעינה, והיא רק הולכת ונעשית קשה מפעם לפעם.

צריך גם לשים לב לפרטים: חלק מהתוכן החשוף בפליקר הוא תוכן שנוצר רק בזכות פליקר ובהקשר שלו - קשרים עם משתמשים אחרים, מועדפים, המלצות, תגובות לתמונות וכו'. בדומה לאמאזון עם מנגנון ההמלצות שלהם, פליקר יצרו פה עולם תוכן שלהם שהוא במידה רבה נוצר בזכותם (ע"י המשתמשים) ושאלת הבעלות במקרה הזה היא קצת פחות ברורה. לכן גם חשוב להבין, ואולי להגביל, את השימוש במידע הנ"ל ע"י שירותים מתחרים.

עושה רושם שאחד העקרונות המהותיים של ווב 2.0 עומד פה למבחן - השיתוף. עד לאן נוכל למתוח את השיתוף, ומה קורה כאשר הוא מתנגש עם אינטרסים עסקיים ברורים?


- סחבק

תגיות: web2.0