ווב 2.0 - המונח והזכויות

למי שלא שם לב למה שקרה בשבוע האחרון בבלוגוספירה סביב Web 2.0 אז כדאי לשים לב לסיפור הזה. מסתבר שארגון (אירי?), ללא מטרות רווח, מרים כנס תחת השם הבנאלי משהו: "Web 2.0 Conference".
מסתבר שיש כמה חבר'ה שלא ממש אהבו את הסיפור הזה. בטענה שהוא מפר סימן רשום שלהם על השם בהקשר של כנסים. לאור התובנה הזו, הם שלחו מכתב שאינו משתמע לשני פנים, בו הם דורשים לחדול משימוש במונח Web 2.0 לצורכי הכנס.
וכמו שנוהגים לומר - all hell broke loose.
מאז שהתפרסם הסיפור הזה, הבלוגוספירה והרשת בכלל  רועשת וגועשת. ביחוד לאור העובדה שהבעלות על הסימן היא גם של חברת אוריילי, שהעומד בראשה (טים אוריילי, שכבר הוזכר פה בעבר) הוא מההוגים של המונח וידוע כאחד האוונגליסטים הגדולים של התפיסה היסודית של Web 2.0: פתיחות, שיתוף פעולה, תוכנה שמוכוונת לאנשים הקטנים, לצרכנים.
כך שנוצר מצב, שבו חברה משתמשת באמצעים משפטיים (מכוערים, לפחות מנקודת מבטם של אנשים שאינם עורכי דין ואינם מצוים בנבכי הניסוחים המשפטיים) כדי לכפות התנהגות מסוימת על שימוש במושג שמייצג פתיחות ושיתוף פעולה בין עסקים ואנשים.
אוריילי חטפה מכה מאוד רצינית לתדמית העסקית שלה. הרבה מאוד אנשים רואים בהתנהגות הזו התנהגות דורסנית משהו. וזה מאכזב ביחוד מחברה שמחזיקה בתדמית נקיה והוגנת.
לעניות דעתי, הויכוח הוא לא כ"כ משפטי, שכן עושה רושם שהעובדות המשפטיות הן יחסית ברורות (אני מסייג את עצמי, סחבק הוא לא משפטן). הבעיה היא כנראה יותר במישור האישי / עסקי / תרבותי. הרבה אנשים הגיבו בכעס על הנסיון לנכס מסחרית מושג (שימו לב: מושג, מילה. לא מוצר, לא אדמה, לא משהו מוחשי) שמייצג פתיחות וחופש.
החבר'ה מאוריילי ניסו לצמצם את הנזק התדמיתי ולהסביר את מה שהם ניסו לעשות וזכו למבול תגובות צונן (או רותח, תלוי איך מסתכלים על זה) במיוחד. עד שהגיע מר אוריילי בעצמו (היה בחופש) וכתב ארוכות על כל הפרשה, בתגובה שנראית הרבה יותר שקולה ומפורטת. מר אוריילי לוקח את הזמן לגעת בכל הנקודות ברגישות המתאימה. הוא מתייחס הן להיבטים הפסיכולוגים של התגובות, הן להיבטים העסקיים והמשפטיים של השימוש בסימן הרשום, הן לדיסוננס (מה המילה בעברית לדיסוננס?) בין משמעות המושג והנסיון להגן עליו משפטית. אם לשפוט על פי התגובות לפוסט שלו, אנשים נוטים לקבל את הטיעונים שלו קצת יותר בהבנה.

נקודה מעניינת לדעתי בסיפור הזה היא הרעש שהסיפור הזה עשה והתגובה שהוא עורר. הבלוגוספירה החופשית כבר מזמן לא נתפסת כמשהו שולי אלא כזרם מדיה מרכזי וחשוב, לפחות בתחומי חיים מסוימים (טכנולוגיה, חדשות). וההשפעה שלה מתרחבת כפי הנראה. וכמו שראינו, גם לבלוגרים יש mob mentality משלהם. והתכונה הזו מייצגת לדעתי יותר מכל התבגרות. כי הגיע הזמן שנבין שבלוגרים הם לא אנשים מיוחדים, נחמדים או שקולים יותר מהציבור הרחב. ככל שתופעת הבלוגים מתרחבת ונעשית עממית יותר, היא תייצג את האוכלוסיה יותר בנאמנות. כרגע עוד לא הייתי ממהר לבסס מחקרי שוק רחבי היקף על אוכלוסית הבלוגרים, אבל התופעה שם והיא ברורה. יותר מזה - עוד ועוד אנשים קוראים בלוגים ומסתמכים עליהם לקבלת המידע שעל בסיסו הם מקבלים החלטות. עושה רושם שיותר ויותר אנשים מתחילים להתייחס לאינטרנט הזה ככיכר העיר. המקום שבו באים כדי להתעדכן וגם להביע דיעות.


- סחבק

תגיות: web2.0, blog, culture