Big O, Little o

ג'יימס הנדלר מנסה לעשות קצת סדר בראש שלנו על מהי אונטולוגיית רשת (Web Ontology) ועל הדרך מחדד את ההבדלים בין שתי הגישות להבעה של אונטולוגיה: פתיחות להרחבות מול כוח הבעה גדול יותר. כצפוי, הגישה שנוטה לכוח הבעה גדול יותר מיוצגת יותר ע"י OWL, שהיא השפה ה"כבדה" יותר. והגישה הנוטה לפתיחות וקלות הבעה מיוצגת ע"י RDFS - השפה ה"קלה" יותר.

אבל ג'יימס הנדלר טוען אפילו משהו חזק יותר: שתי הגישות אינן סותרות אחת את השניה אלא משלימות אחת את השניה. ז"א, בבואנו לתאר תחום ידע כלשהו (knowledge domain) אנחנו נוטים לחשוב עליו, כמהנדסים, במונחים מאוד אבסולוטים ולרוב פרטניים. לשם כך אנחנו לרוב נרצה שפה שנוכל להביע בה כל רעיון אפשרי בתחום הידע שאותו אנו ממדלים.
אם מטרתנו אינטגרציה של מקורות מידע שונים, מטרה נפוצה בהרבה תרחישים של הרשת הסמנטית, אזי הפתיחות יותר חשובה לנו. אבל בעולם סגור יחסית, כוח ההבעה יקבל משקל רב יותר בבחירת הטכנולוגיה.
ההבדל הזה במטרות גורר הבדל בגישות שנוקטים בעת פיתוח השפות של RDFS ו OWL. ג'ים הנדלר מזהיר מפני האפשרות שהשפות יתרחקו אחת מן השניה עד לרמה שבה לא נוכל לעבור בקלות בין אחת לשניה. ז"א, התרחישים לשימוש בטכנולוגיות של רשת סמנטית הם שונים, ולכן הטכנולוגיות מתפתחות בכיוונים שונים במקצת. אבל באותה עת כדאי לזכור שאנחנו לא בהכרח מדברים על דברים שונים בתכלית, ולמרות שמבחינה מעשית נבחר, ובצדק, בשפה אחת שתתאים יותר למטרה שלנו, נרצה תמיד לשמור היכולת שלנו לשתף פעולה עם מערכות שמשתמשות בטכנולוגיה קצת שונה.

- סחבק