רשת של מידע

חלק מהבלבול סביב המושג של הרשת הסמנטית נובע מעצם השימוש במילה סמנטיקה בהקשר הזה.
האסוציאציות העולות מהשימוש במושג הסמנטיקה בהקשר של מחשבים מובילות אותנו מהר מאוד לכיוון של בינה מלאכותית ומחשבים שאשכרה חושבים במקומנו.
זו הסיבה, לדעתי, שבגללה ניכרת האכזבה או הזלזול של אנשים שנחשפים לטכנולוגיות של רשת סמנטית (RDF, OWL, SPARQL וכו') - הטכנולוגיות לא עונות על הציפיות הנ"ל.

אם כך, בחירת השם עבור החזון לא הייתה, כנראה, הבחירה הטובה ביותר (ד"א, טים ברנרס לי הודה בכך בעצמו - שימו לב לשאלה 4 ). אבל זה השם, לפחות בינתיים.
כשאנחנו רוצים לתאר את הרשת הסמנטית הלכה למעשה, תיאור הרבה יותר מתאים הוא רשת של מידע. זוהי רשת של פיסות מידע שמחוברות אחת לשניה. כל פיסת מידע כזו אומרת משהו על פיסת מידע אחרת.
האופי המבוזר נותן לנו את היכולת לגדול באופן מהיר, אבל הבסיס הוא רשת של חתיכות מידע שמצביעות אחת על השניה.
החשיבות היא ביכולת להצביע מחתיכת מידע אחת לשניה באופן שיובן ע"י כולם. זוהי נקודה עדינה אך חשובה - אותן פיסות מידע לא חייבות להתקיים באופן פיזי כקבצים אמיתיים על הדיסק, הן יכולות להיות רשומות במסד נתונים טבלאי (רלציוני) או להיות מחוללות באופן דינמי, אבל אם אני יכול להצביע על רשומה מסוימת בעזרת URI, אז היא יכולה לשחק במשחק ה RDF ולמעשה להיות חלק מאותה רשת מידע גדולה.

כמו שנובה ספיבק מציין בפוסט משלו (שוב, מצוין - שווה לקרוא) ה RDF כסטנדרט עושה למידע (data) את מה ש HTML עשה למסמכי טקסט: הוא נותן את האפשרות לקשר בין חתיכות המידע (כמו לינקים של HTML).
היכולת הכ"כ בסיסית ומובנת מאליה הזו - לקשר מסמך טקסט אחד לשני באופן גלובלי, הוא מה שאיפשר לאינטרנט לגדול; וזה מה שהרשת הסמנטית מנסה לעשות עבור חתיכות מידע.
מידע ששוכב במסדי נתונים סגורים שהגישה אליהם היא לא סטנדרטית הוא לא שמיש כמו מידע שמפורסם ברשת. ולכן היכולת לפרסם ולקשר למידע היא חשובה כ"כ לשימושיות שלו.

ההשוואה הזו היא נכונה אך רק עד גבול מסוים. מכיוון שהמטרה של RDF היא לקשר בין חתיכות מידע, באופן שניתן יהיה לתכנת תוכניות שיעשו בזה שימוש, להבדיל מ קישורי HTML שנועדו לקשר בין מסמכי טקסט קריאים לבני אדם, מודל המידע של RDF כולל את ההקשר (context) של הקישור למידע כאלמנט בסיסי שלא ניתן לוותר עליו. כך שיש פה אלמנט נוסף, יותר חזק, שלא קיים ב HTML - ההקשר. למעשה, ההקשר קיים גם ב HTML: תג link עם התכונה rel אבל הוא לא בשימוש כזה נרחב והוא לא מהותי לקישורים בין מסמכי טקסט באינטרנט. ב RDF אתה לא לא יכול לקשר בין שתי פיסות מידע בלי לתת שם מדויק (ע"י URI) לסוג הקשר שאותו אתה מבטא.

נובה ספיבק משתמש במונח של היפר-דאטה כמושג מקביל למושג ההיפר-טקסט. ביום שנגיע למצב שבו מידע מקושר למידע אחר בצורה טריוויאלית כמו קישורים בין אתרי ווב, אז גם השימוש שלנו במידע יהיה טריוויאלי כמו השימוש באתר ווב פשוט. ובהקשר הזה, כשאני אומר טריוויאלי, אני למעשה מתכוון אוטומטי, עד כדי כך שמחשב יוכל לעשות זאת בעצמו.



- סחבק