בלבלה 2.0
2 טורים שלכדו את תשומת לבי מדברים על המושג של ווב 2.0 וכיצד הוא נתפס.
האחד מדבר על כך שההייפ סביב האפליקציות החברתיות הוא מוגזם מכיוון שהוא לא מדגים כיצד רעיונות של ווב 2.0 מיושמים בהקשר עסקי אמיתי, ולפיכך אפליקציות בסגנון ווב 2.0 צריכות להוריד את מינון האפקט החברתי שלהן ולהתמקד בפתרון בעיות אמיתיות.
השני מדבר על כך שהמושג והדיון סביבו אכן יכולים להיות מבלבלים בעיקר משום שההתמקדות היא סביב האספקט החברתי והצרכן הבודד; בעוד שיש ישומים ברורים לטכנולוגיות וגישות ווב 2.0 גם בעולם העסקי (enterprise).
וכאן סחבק מרגיש צורך לומר שהוא מסכים ולא מסכים (כזה אני, דואלי...).
בעוד שיש ישומים ברורים של טכנולוגיות שמזוהות כווב 2.0 בעולם מערכות המידע העסקיות (דוגמה ) והם אכן נוטים בשלב הזה להיעלם ברעש השיווקי, סחבק מאמין שהתופעה של התרכזות סביב האנשים הבודדים והתוכן שלהם היא לא רק שיגעון שיווקי ריק מתוכן.
לתפיסתי, אנשים מחפשים דרכים לשתף ולתקשר בינהם. הם מעוניינים להיות מקושרים ומעוניינים לעשות את זה בדרכים שהן יותר קלות וידידותיות. רזי הטכנולוגיה לא תמיד בהירים ונהירים לכולם באותו אופן.
אם ניקח לדוגמה את עולם פרסום התמונות ברשת (פליקר), הרי שלפני כמה שנים פרסום אלבום אונליין היה סיפור לא כ"כ טריוויאלי למשתמש הפשוט שאינו מורגל בשימוש במחשב ואינטרנט. ופליקר לדוגמה (יש עוד אתרים דומים) נותן היום אפשרויות שלא היו נחלת הכלל בעבר. שלא לדבר על כך שאם היינו רוצים לחלוק תמונות עם חברים ומשפחה מעבר לים היית צריך להדפיס ולשלוח אותם, או במקרה היותר טוב היית צריך לסרוק ולשלוח באימייל.
דבר דומה קורה גם בישום הפשוט של אחסון קבצים באינטרנט - פעם זה היה לא פשוט ליצור לעצמך שרת FTP ולתקשר איתו; זו בוודאי לא הייתה משימה לאדם לא טכנולוגי. אך היום, עם האינפלציה בשירותי אחסון מקוונים, העסק נעשה פשוט.
ואפליקציות חברתיות שונות (ע"ע delicious, myspace וכו') מאפשרות דרכים חדשות לתקשר עם אנשים אחרים ועם סף כניסה טכנולוגי נמוך.
ז"א, לא ניתן, ולעניות דעתי לא רצוי, להמעיט בערכן של האפליקציות החברתיות ומשמעותן ברשת. אנו למדים היום כיצד להשתמש ברשת בצורות חדשות שלא היו ברורות קודם לכן. זה כולל ישומים עסקיים חדשים (או לפחות פתרונות חדשים לבעיות ישנות) וזה כולל דברים שלא חשבנו עליהם קודם.
- סחבק
האחד מדבר על כך שההייפ סביב האפליקציות החברתיות הוא מוגזם מכיוון שהוא לא מדגים כיצד רעיונות של ווב 2.0 מיושמים בהקשר עסקי אמיתי, ולפיכך אפליקציות בסגנון ווב 2.0 צריכות להוריד את מינון האפקט החברתי שלהן ולהתמקד בפתרון בעיות אמיתיות.
השני מדבר על כך שהמושג והדיון סביבו אכן יכולים להיות מבלבלים בעיקר משום שההתמקדות היא סביב האספקט החברתי והצרכן הבודד; בעוד שיש ישומים ברורים לטכנולוגיות וגישות ווב 2.0 גם בעולם העסקי (enterprise).
וכאן סחבק מרגיש צורך לומר שהוא מסכים ולא מסכים (כזה אני, דואלי...).
בעוד שיש ישומים ברורים של טכנולוגיות שמזוהות כווב 2.0 בעולם מערכות המידע העסקיות (דוגמה ) והם אכן נוטים בשלב הזה להיעלם ברעש השיווקי, סחבק מאמין שהתופעה של התרכזות סביב האנשים הבודדים והתוכן שלהם היא לא רק שיגעון שיווקי ריק מתוכן.
לתפיסתי, אנשים מחפשים דרכים לשתף ולתקשר בינהם. הם מעוניינים להיות מקושרים ומעוניינים לעשות את זה בדרכים שהן יותר קלות וידידותיות. רזי הטכנולוגיה לא תמיד בהירים ונהירים לכולם באותו אופן.
אם ניקח לדוגמה את עולם פרסום התמונות ברשת (פליקר), הרי שלפני כמה שנים פרסום אלבום אונליין היה סיפור לא כ"כ טריוויאלי למשתמש הפשוט שאינו מורגל בשימוש במחשב ואינטרנט. ופליקר לדוגמה (יש עוד אתרים דומים) נותן היום אפשרויות שלא היו נחלת הכלל בעבר. שלא לדבר על כך שאם היינו רוצים לחלוק תמונות עם חברים ומשפחה מעבר לים היית צריך להדפיס ולשלוח אותם, או במקרה היותר טוב היית צריך לסרוק ולשלוח באימייל.
דבר דומה קורה גם בישום הפשוט של אחסון קבצים באינטרנט - פעם זה היה לא פשוט ליצור לעצמך שרת FTP ולתקשר איתו; זו בוודאי לא הייתה משימה לאדם לא טכנולוגי. אך היום, עם האינפלציה בשירותי אחסון מקוונים, העסק נעשה פשוט.
ואפליקציות חברתיות שונות (ע"ע delicious, myspace וכו') מאפשרות דרכים חדשות לתקשר עם אנשים אחרים ועם סף כניסה טכנולוגי נמוך.
ז"א, לא ניתן, ולעניות דעתי לא רצוי, להמעיט בערכן של האפליקציות החברתיות ומשמעותן ברשת. אנו למדים היום כיצד להשתמש ברשת בצורות חדשות שלא היו ברורות קודם לכן. זה כולל ישומים עסקיים חדשים (או לפחות פתרונות חדשים לבעיות ישנות) וזה כולל דברים שלא חשבנו עליהם קודם.
- סחבק
תגיות: web2.0, culture
0 Comments:
הוסף רשומת תגובה
<< Home