לגזור ולשמור

נו, אז לאחרונה סחבק נעלם טיפה. התירוצים הם התירוצים הרגילים - לחץ בעבודה, לימודים וכו'.
לא שיש פחות לחץ כרגע, פשוט החלטתי בכל זאת לעצור ולהקדיש כמה דקות כדי לכתוב משהו.

וכל זאת למה?
כי הנה היום נתקלתי במטרה ראויה. משהו ששווה לכתוב עליו - "למה אני מאושר". אז אני לא יודע אם מאושר זאת ההגדרה הכי מתאימה, ונמנע כאן מהדיון הפילוסופי על מהות האושר. מספיק שאומר למה אני חושב שיש סיבה לחייך בעולם הזה.

אז יש כמה סיבות, ואני אפילו לא בטוח שאני חושב על כולן. גם הסדר לא ממש משנה, זה במילא נראית לי סוג של משימה בלתי אפשרית לנסות להחיל סדר הגיוני כלשהו על הסיבות שלי לחיוך.

ולא בכדי אני משתמש במושג חיוך. אין כמו חיוך טוב, בריא, אמיתי, עם פה פתוח ומבט קצת שטותי כדי להעביר תחושה טובה לאדם אחר. אין כמו חיוך כזה כדי להזכיר לי לפעמים לקחת את החיים טיפה יותר בקלות, בעיקר כי זה משרת אותי.

אז הנה תוצאות המדגם המנטלי שלי לסיבות הטובות ביותר שיש לי לחייך ו/או להרגיש טוב באופן כללי:

• דברים עם כפתורים שניתן ללחוץ עליהם (ע"ע מקלדות).
• ספרים. ביחוד הטובים שבהם.
• כי לכל שבוע יש סוף שבוע.
• בירה טובה וקרה ביום חם במיוחד.
• מוזיקה שעושה לך חשק לקפוץ ולטלטל את הידיים לכל הכיוונים בלי לדפוק חשבון לאיך שאתה נראה.
• וגם כזאת שעושה לך חשק לעצום את העיניים ולשכוח הכל, או סתם לזמזם.
  
• בעיות קשות שנפתרות אחרי שעשיתי שריר במוח.
• כי העולם הוא מקום יחסית מענין
• אנשים שמשתטים, אבל עושים את זה ברצינות.
• כי יש לי עוד לאן לשאוף. מלא מעט בחינות.
  
• משפחה וחברים שאפשר להישען עליהם (אין לינק, לא הכל בחיים אונליין).
• זוגתי. היא כבר תדע למה.

אז הנה הם, הדברים שלי. אלה מסוג הרשימות שכדאי לגזור ולשמור - כל אחד את הרשימה שלו.

- סחבק. מחייך.

תגיות: personal