מוח 2.0
נובה ספיבק כותב על אינטליגנציה שיתופית 2.0 (כהגדרתו). רעיון מעניין, אם כי אני חש שהמאמר נוטה לכיוון המופשטות יתר.
אומנם המחבר נותן רשימה של צעדים מעשיים, בקווים כלליים, אבל עדיין לא השתכנעתי ביתרונות של ההצעה.
עם זאת, ההצעה כשלעצמה היא מעניינת מאוד: בואו נקים מאגר מידע עצום, שיתופי. שישקף בזמן אמת את מצב הידע האנושי. מאגר מידע שאנשים וארגונים מכל העולם (מרחבי הרשת ליתר דיוק) יוכלו להתממשק אליו, לקבל תמונה עדכנית, ולעדכן אותו בחזרה. מאגר המידע עצמו יהיה "חי" במובן שהוא יתעדכן כל הזמן. התמונה שהוא יספק תהיה עדכנית מאוד (הוא לא מפרט עד כמה, אבל אני מניח שהוא מתכוון לרמה של דקות). הרעיון הבסיסי אומר שכשנוכל לקבל תמונה כוללת על המידע בכלל העולם, נוכל להסיק מסקנות, וליצור ידע חדש, מעניין, ממוקד ויעיל יותר.
עכשיו, נא לחזור ולקרוא את המשפט האחרון. לעצור ולחשוב עליו דקה.
...
אז כמו שבוודאי שמתם לב, מאחורי הרעיון הבסיסי הזה שנראה כמו עניין טכני יותר מאשר פריצה מחשבתית, מסתתרות לא מעט שאלות. אני אתעלם כרגע מהשאלות הטכניות של איך לעשות את זה, ואתעסק יותר בשאלת התועלת.
המחבר גורס שסוג של מאגר מידע כזה יכול לתת לנו תמונה עדכנית על סך המידע שמסתובב ברשת, ושמשתתף במאגר. גם תחת ההנחה האופטימית שמאגר כזה אכן יכיל אחוז ניכר מהמידע שמסתובב ברשת, עדיין נותרת השאלה של השימוש היעיל במידע.
כמו שהמחבר כותב בעצמו: " This is a great unexplored frontier in data visualization and knowledge discovery" וזאת לדעתי השאלה המרכזית בסוג כזה של פרויקט - עד כמה מאגר כזה יכול להיות שימושי. אם ניקח ערימות של מידע, בלי שנפתח כלים וטכניקות להסתכל עליהם, לא עשינו הרבה. קיימות כיום דרכים לחקר וניתוח של כמויות מידע גדולות (כריית מידע) אבל כאן מדובר במסד נתונים שהוא הטרוגני בצורה קיצונית. חוץ מניתוחים יחסית פשטניים (סטטיסטיקות על המידע וכו'), אני מאוד בספק כמה ידע שימושי נוכל להפיק מכזה דבר.
עם זאת, יש פה אלמנט חשוב ברעיון הזה שראוי להתייחס אליו: נגישות המידע בצורה חופשית ואובייקטיבית לכלל האנושות. מר ספיבק מדגיש כי פרויקט כזה יכול לקום רק כארגון של קוד חופשי ללא מטרות רווח. שעליו להיות משוחרר מכל נטיה לכיוון כלשהו, פוליטי או מסחרי. על רעיון כזה אני יכול רק לברך - הקמת מאגר מידע מקוון, כלל אנושי שיכיל כמה שיותר מידע, ללא צנזורה שיתפתח ויהיה נגיש ללא שום הגבלה וסיווג לכלל העולם. הרי אם נודה על האמת, המידע שאנו רואים כיום הוא מסונן מאורגן ומוגש לנו ע"י מנועי החיפוש, שמתוחזקים ע"י חברות מסחריות (וכבר ראינו מה קורה עם זה). אם יהיה לנו מאגר מידע כזה שיהיה חופשי לחלוטין מכל משוא פנים, כבר הרווחנו.
- סחבק
אומנם המחבר נותן רשימה של צעדים מעשיים, בקווים כלליים, אבל עדיין לא השתכנעתי ביתרונות של ההצעה.
עם זאת, ההצעה כשלעצמה היא מעניינת מאוד: בואו נקים מאגר מידע עצום, שיתופי. שישקף בזמן אמת את מצב הידע האנושי. מאגר מידע שאנשים וארגונים מכל העולם (מרחבי הרשת ליתר דיוק) יוכלו להתממשק אליו, לקבל תמונה עדכנית, ולעדכן אותו בחזרה. מאגר המידע עצמו יהיה "חי" במובן שהוא יתעדכן כל הזמן. התמונה שהוא יספק תהיה עדכנית מאוד (הוא לא מפרט עד כמה, אבל אני מניח שהוא מתכוון לרמה של דקות). הרעיון הבסיסי אומר שכשנוכל לקבל תמונה כוללת על המידע בכלל העולם, נוכל להסיק מסקנות, וליצור ידע חדש, מעניין, ממוקד ויעיל יותר.
עכשיו, נא לחזור ולקרוא את המשפט האחרון. לעצור ולחשוב עליו דקה.
...
אז כמו שבוודאי שמתם לב, מאחורי הרעיון הבסיסי הזה שנראה כמו עניין טכני יותר מאשר פריצה מחשבתית, מסתתרות לא מעט שאלות. אני אתעלם כרגע מהשאלות הטכניות של איך לעשות את זה, ואתעסק יותר בשאלת התועלת.
המחבר גורס שסוג של מאגר מידע כזה יכול לתת לנו תמונה עדכנית על סך המידע שמסתובב ברשת, ושמשתתף במאגר. גם תחת ההנחה האופטימית שמאגר כזה אכן יכיל אחוז ניכר מהמידע שמסתובב ברשת, עדיין נותרת השאלה של השימוש היעיל במידע.
כמו שהמחבר כותב בעצמו: " This is a great unexplored frontier in data visualization and knowledge discovery" וזאת לדעתי השאלה המרכזית בסוג כזה של פרויקט - עד כמה מאגר כזה יכול להיות שימושי. אם ניקח ערימות של מידע, בלי שנפתח כלים וטכניקות להסתכל עליהם, לא עשינו הרבה. קיימות כיום דרכים לחקר וניתוח של כמויות מידע גדולות (כריית מידע) אבל כאן מדובר במסד נתונים שהוא הטרוגני בצורה קיצונית. חוץ מניתוחים יחסית פשטניים (סטטיסטיקות על המידע וכו'), אני מאוד בספק כמה ידע שימושי נוכל להפיק מכזה דבר.
עם זאת, יש פה אלמנט חשוב ברעיון הזה שראוי להתייחס אליו: נגישות המידע בצורה חופשית ואובייקטיבית לכלל האנושות. מר ספיבק מדגיש כי פרויקט כזה יכול לקום רק כארגון של קוד חופשי ללא מטרות רווח. שעליו להיות משוחרר מכל נטיה לכיוון כלשהו, פוליטי או מסחרי. על רעיון כזה אני יכול רק לברך - הקמת מאגר מידע מקוון, כלל אנושי שיכיל כמה שיותר מידע, ללא צנזורה שיתפתח ויהיה נגיש ללא שום הגבלה וסיווג לכלל העולם. הרי אם נודה על האמת, המידע שאנו רואים כיום הוא מסונן מאורגן ומוגש לנו ע"י מנועי החיפוש, שמתוחזקים ע"י חברות מסחריות (וכבר ראינו מה קורה עם זה). אם יהיה לנו מאגר מידע כזה שיהיה חופשי לחלוטין מכל משוא פנים, כבר הרווחנו.
- סחבק
תגיות: web2.0, culture
0 Comments:
הוסף רשומת תגובה
<< Home