יום שני, יולי 25, 2005

השוואה

זה היה חייב להגיע מתישהו. צבי הנדל השווה היום את שוטרי משטרת ישראל לחיילים נאצים.
זה כבר היה באויר. ההשוואה לשואה היא לא חדשה, היא כבר נעשתה בעבר עם הטלאים הכתומים והמספרים על הזרוע. איכשהו זה מקבל משנה תוקף כשזה מגיע מחבר בכנסת ישראל. וכאשר ההשוואה היא בוטה כ"כ זה קשה עוד יותר.

מר הנדל היקר, איני מכיר אותך אישית. איני מתיימר לבחון את אישיותך או לשפוט את הישגיך. אבל כשאני קורא היום את מה שיש לך להגיד, אני בעיקר עצוב, ואולי קצת מיואש.
אני לא הייתי באותן הפגנות שאתה מתאר, אבל אני יכול להאמין לך כשאתה אומר שהשוטרים הם לא ממש נחמדים.
אבל גם אותם חבר'ה שפיזרו שמן ומסמרים על כביש מס' 1 הם לא נורא נחמדים.
אני יכול להבין אותך כשאתה מדבר על כך שהשוטרים מקבלים גיבוי לאלימות מהיועץ המשפטי, אבל גם אותם נערי גבעות מקבלים גיבוי מרבנים שונים, חלקם בכירים מאוד.
אתה מדבר על פשעים שנעשים נגד מפגינים ואני נזכר בילדה שרואינה היום בחדשות בטלוויזיה ואמרה שהיא גאה להיות פורעת חוק.
כמו שאתה רואה, הויכוח הזה יכול להמשיך עוד הרבה, אתה תעלה את טיעוניך, ואני אתן דוגמאות נגד, אני אטען ואתה תשיב, וחוזר חלילה.
בסופו של דבר, שנינו יהודים שחיים במקום אחד, שבו אנו קונים בדם את זכותנו לומר את זה. כבני העם היהודי.
כל אחד רואה את יהדותו קצת אחרת, אבל שנינו רואים אותה. לשנינו היא חשובה.
בסופו של דבר, וכאן הקטע החשוב, שנינו חולקים היסטוריה כואבת של נסיון השמדה. הסטוריה נוראה בכל קנה מידה אנושי.

והיום אתה מחקת את זה.

במשך עשרות שנים גדלים דורות של ילדים ישראלים על כך שהשואה היא דבר שלא היה כמותו לפני ולא אחרי. אני זוכר את עצמי כתלמיד הסטוריה מדקלם מדוע השואה שונה מכל רצח עם אחר: בכוונה, באמצעים, בקור הרוח, בקנה המידה. במשך שנים אני לומד ומדקלם מדוע חשוב כ"כ שישראל תישאר על כנה, למה חשוב להביא יהודים להתיישב בארץ.

ואתה מחקת את זה.

כי אתה שם סימן שוויון בין היסודות החוקתיים שעליהם מושתת הבית היהודי לבין חלק מגדולי הפושעים שידעה האנושות. אתה לוקח את האנשים שעושים ימים כלילות על קווי הגבול של הבית שלנו, ושם אותם באותו סל עם שוחטים קרי רוח, עם מפלצות אדם.

ואל תבין אותי לא נכון - כל מעשה אלימות לא מוצדק צריך להיחקר ולהיענש. כל תלונה צריכה להיבדק. אבל כשאתה נכנס לויכוח של "מי התחיל", תעשה לכולנו טובה ותשאיר את היטלר בצד. כי הויכוח בינינו קיים, אבל כדי ש"אנחנו" ימשיך להתקיים השואה צריכה לצאת מהמשוואה.
כי הרי אתה לא תוכל להמשיך לדבר שם מעל הבמה בלעדיי, ואני לא אוכל להמשיך לכתוב פה בלעדיך. אבל שנינו לא נוכל להמשיך פה אם החיילים שלנו הם קלגסים נאצים.

אז נכון שהשוטרים שלנו הם לא קדושים, נכון שהחיילים קצת מגזימים לפעמים, אבל זה בעיקר בגלל שהם אנושיים. הם נמצאים בלחצים עצומים ועושים לפעמים דברים בלתי נסלחים, הראויים לכל עונש שאתה ושאר חברי הבית תראו לנכון לקבוע באותו ספר חוקים.

זילות השואה היא דבר בלתי מתקבל על הדעת, לא באף מקום, לא אצלנו, ולא אצל חבר בכנסת ישראל.

אסיים דווקא בדבריו של אדם שהיה לעניות דעתי הרבה יותר מוסמך ממני לדבר על השואה.
בספרו "העימות" כותב ק. צטניק:
"אושוויץ תיהפך לעשן חולף אם לא ילמד ממנה האדם את לקחו. ואם אומנם תהיה אושוויץ כלא הייתה מעולם,לא יהיה האדם ממילא ראוי להמשך קיומו" .

מה אומר לך, ידידי מר הנדל, עושה רושם שלא למדת.

סחבק.

0 Comments:

הוסף רשומת תגובה

<< Home